<h1>תמים דעים להראב"ד סימן רכ"ג</h1>
<h2>דף עו.</h2>
מסכת עירובין מפרק חלון שבין שתי חצרות אמר רבי יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהקפו כ"ד טפחים שנים ומשהו מהן בתוך עשרה. ואסיקנא ר' יוחנן דאמר כדייני דקסרי ואמר לה רבנן דקסרי אמרי עגול מגו רבועא ריבעא רבועא מגו עגולא פלגי ואית דגרסי תלתא והכל עולה לחשבון אחד מאן דגריס פלגא פלגא דרבועא עלאה דנפיק עגולא מגויה ומאן דגריס תלתא תלתא דעגולא בצר ליה רבעא דנפיק מגויה וזה דבר ידוע שאם תעגל עגול אחד ותרבע עליו מרובע אחד מחוץ לו ותרבע תוכו מרובע אחר יהיה המרובע התיכון חצי המרובע החיצון כי כשתגרע מן החיצון רביעיתו כפי יתרון המרובע על העגול שבתוכו ותגרע עוד שלישית העגול כפי יתרון העגול על המרובע שבתוכו ישאר לך המרובע התיכון חצי המרובע החיצון ואנו מעמידים דברי רבי יוחנן על דרך החשבון הזה כי כשאמר רבי יוחנן צריך שיהיה בהקיפו כ"ד טפחים לא אמר בהיקף החוט הסובב את העיגול כמו שאמרו במקום אחר כל שיש בהקיפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח אבל הקף זה האמור בדברי רבי יוחנן צריך שיהיה בהקיפו כ"ד רוצה לומר בהערכתו ברבוע והוא מלשון ערך והקש כמו שאמרו אין מקיפין בבועי שהוא מלשון ערך והקש ודמיון זה כך כשאתה מקיש העגול למרובע כאלו אמר ברבועו או בתשברתו וזה דבר ידוע כי כל עגול שיהיה ברבועו כ"ד יהיה המרובע שעליו ל"ב כפי יתרון המרובע על העגול שהוא רבוע ויהיה המרובע שבתוך העגול הזה י"ו שהוא חצי המרובע. נמצא המרובע התיכון ד' על ד' שהוא גדר י"ו ברבועו. ומ"ש רבי יוחנן שנים ומשהו מהן בתוך עשרה גם זה על דרך הרבוע כי כשתסלק מן העגול שיש ברבועו כ"ד טפחים ארבע קשתות לארבע רוחותיו מפני המרובע שבתוכו יהיה רבוע כל קשת ב' טפחים התבראתא נמצאו ח' טפחים מסולקים בארבע קשתות סביבות המרובע התיכון הזה נשאר המרובע הזה י"ו שהוא המרובע ד' על ד' וצריך עוד משהו שיכנס מן החלון מקצתו בתוך עשרה ובזה עמדו דברי רבי יוחנן מכוונים על חשבון דייני דקסרי וגם קרובים אל האמת. ומה שאמרו במסכת סוכה ולא היא הא קא חזינן דלא הוי כולי האי על דרך חכמי המחקר בחכמת השיעור שאמרו כי העגול י"א חלקים מי"ד במרובע החיצון והמרובע התיכון ז' חלקים מי"א בעגול אבל זה הדבר ברור הוא בלי ספק כי המרובע התיכון חצי המרובע החיצון. נשלמה ההלכה.
